מוקדש באהבה להורינו בהוקרה על תרומתם לעולם התרבות בישראל

הנחייה / ערבי קריאה

נזכר א.ב יפה (אַבְרָהָם יָפֶה), עיתונאי, סופר, עורך ומבקר ספרות:

הכרתי את שרגא מקרוב כאשר עבדנו יחד במשך כמה חודשים על הכנת "ערב שלונסקי" בשביל פסטיבל ישראל – הוא כבמאי ומנחה ואני כעורך ספרותי. הרבה למדתי משרגא באותם שבועות, כאשר היינו נפגשים כמעט יום-יום, והוא היה דואג לכל פרט ותג, מכוון את מהלך הדברים ביד בוטחת של אדם בעל ניסיון במתי רב שנים, אך גם מתוך יחס של אהבה וכבוד למילה הכתובה. הוא לא גרס עבודה בלתי מושלמת. הוא לא השלים עם דרכי פשרה. מכל שחקן ביקש להפיק את המקסימום. לכל אחד מן המשתתפים באותו מופע, שחקנים וזמרים, ידע להציג את השיר ההולם את אופיו ואת נטיותיו האמנותיות.

 

התיאטרון לא היה אהבתו הבלעדית. הוא אהב את השירה, את הספרות הטובה, לא פחות משאהב את התיאטרון.ומכאן נוצרה באישיותו אותה מזיגה מופלאה, שהכשירה אותו להיות המתווך ומגשר, "איש הביניים" שבין התיאטרון והספרות. ברגעים אלה עולים בי זיכרונות מקוטעים, וכולם מביאים ראיות נוספות לכך. אני זוכר ערב אחד, בראשית שנות החמישים, בביתו של יעקב מלכין, כאשר שרגא פרידמן הביא בקריאה את מחזהו של נסים אלוני "אכזר מכל המלך" וזוכר אני ערבים שונים במועדון "צוותא" ו"מילוא", שבהם הופיע שרגא. כאשר היה עולה על הפרק נושא תיאטרוני-ספרותי, יהודי או עברי, ידעו הכל כי שרגא הוא האיש המתאים ביותר. הוא היה אדם בעל נפש ובעל השכלה, בן התרבות היהודית והשורשית, ואיש לא יכול היה להתחרות עמו בהגשת קטע מתוך "צחות בדיחותא דקידושין" או בלדה של מאנגר.

מתוך "מסך אחרון על שרגא פרידמן"

 

בין האירועים והמופעים בהם שימש כקריין וכמנחה

  • הרצאות במסגרת "חוג הבימה לנוער" –  1954  הרצאה בנושא: תפקיד הבמאי בתיאטרון
  • אזכרה לגרשון חנוך – 1957 שרגא פרידמן נושא דברים לזכרו של גרשון חנוך על פועלו בשטח התיאטרון העברי.
  • פרס סוקולוב לעיתונאים – 1958 שרגא פרידמן קורא מיצירותיו של אפרים קישון, מזוכי הפרס.
  • "הסירוב" - 1959 ערב קריאה מאת יהודה האזרחי, בהשתתפות: חנה מרון, מישא אשרוב, עודד תאומי, יוסי ידין ושרגא פרידמן (בחסות תיאטרון "הקאמרי")
  • "המלך דוד" – 1964 יצירה מוזיקלית לתזמורת, קריין וסולנים מאת ארתור הונגר
  • "זהירות שביר!" – צוותא (1966) מסיבת חצות לסאטירה וקריקטורה פוליטית עם הופעת ספרם החדש של יוסי גמזו ויעקב שילה. בהשתתפות המחברים ואמנים, ביניהם שרגא פרידמן ושמואל סגל.
  • סימפוזיון על ש"י עגנון  צוותא (1966). במסגרתו קרא שרגא את הקטע "קליפת תפוח הזהב" מתוך "ספר המדינה".
  • ערב איציק מאנגר – היכל התרבות (1967/1968)
  • ערב עם אברהם שלונסקי (בימוי והנחייה) -  פסטיבל ישראל (1968). הוקדש לציון 50 שנה לפרסום שירו הראשון של המשורר.
  • "ערב למען ירושלים" – תיאטרון "הבימה" (13.06.1967) – קטעי קריאה ומשחק בהשתתפות שחקני "הבימה", שכל הכנסותיו לשיקומה של ירושלים שלאחר מלחמת ששת הימים.
  • ערב קריאה ומשחק לכבוד השחקנית האידית אידה קמינסקה.
  • "מעשה בחייל" – "האנסמבל הקאמרי"
  • "כך עושות כולן" – "האנסמבל הקאמרי" (1970)
  • סדר פסח – קריאת ההגדה -  מועצת פועלי ת"א-יפו, המחלקה לתרבות ולנוער
  • טקס בחירת מלכת היופי
  • עצרת חגיגית מרכזית לציון 25 שנה לשחרור ממחנו הריכוז הגרמניים, 22 שנה למדינת ישראל ו - 27 שנה למרד גטו ורשה. בהשתתפות: גולדה מאיר, אריק לביא, נחמה ליפשיץ, "צמד דרום" ועוד. מנחה: שרגא פרידמן (05/1970)

 

אתר זה מתבסס על תמונות, מכתבים, סרטים, מחזות וחוזים, חלקם אוצרות של ממש, שמצאנו בדירתה של אמא לאחר לכתה.   כמו כן נעזרנו בחומר הנמצא בארכיון 'הבימה' ובדברים שנאמרו בספר 'מסך אחרון לשרגא פרידמן' שיצא שלוש שנים לאחר מותו של אבינו.  תודה מיוחדת לרמי סמו מנהל ארכיון 'הבימה' על העזרה, על הידע הבלתי נדלה ובעיקר על החברות.  דני, עמוס ויעל

 

© 2017 כל הזכויות שמורות.