מוקדש באהבה להורינו בהוקרה על תרומתם לעולם התרבות בישראל

אם אשכחך

 

בימוי ועריכה: שרגא פרידמן 

תאריך בכורה: 30 לפטירתו של שרגא פרידמן

השתתפו: שושנה רביד, האנסמבל הקאמרי, מקהלת רשות השידור,חנה רובינא, גדעון שמר, חיים יבין, רמה סמסונוב, ארבע מנגנות נבל

המסכת המפוארת "אם אשכחך" נערכה ובויימה על ידי שרגא פרידמן, שהלך לעולמו ולא זכה להיות נוכח בפרויקט החשוב עליו עמל זמן כה רב ושייחס לו חשיבות רבה. "אם אשכך" הועלתה ב''בנייני האומה" בירושלים וב"'היכל התרבות" בתל אביב בדיוק ביום השלושים לפטירתו של שרגא פרידמן. הבימוי, התפאורה, התלבושות והמוסיקה, נעשו בדיוק כפי שתיאר אותם שעות ספורות לפני שבגד בו לבו.

ביום שלפני פטירתו שב שרגא וחזר כמה פעמים על כך, שברצונו להקדיש את המופע כולו לזכר אביו. תוך קריאת החומר בכל רם תיאר בפניי הצוות כולו איך ייראה המופע לכל פרטיו ודקדוקיו: התפאורה, הבימוי, התלבושות, המוסיקה. כל פרט ופרט היה מחושב מראש. הוא ראה לפניו אוראטוריה חגיגית שסגנונה נשגב, והקפיד לשזור את הקטעים הספרותיים והדוקומנטריים כך, שסיפורו של העם היהודי והכמיהה לירושלים יעברו בו כחוט השני.

"יהיה זה מזמור שיר לירושלים במסגרת אוראטוריה זוטא המעלה קורות הבירה – העיר והסמל – במשך תקופה של 1900 שנה, מאז חורבן בית שני ועד היום". כך כתב דברים אחרונים. בערב האחרון, יום לפני פטירתו, יכול היה שרגא פרידמן, לברך על המוגמר. יש הרבה מן ההדר – גם אם הוא מקרי – בסיום פרשת חיים בעבודה מעין זו. 'אם אשכחך', סיפורה של ירושלים. סיפור חגיגי ועגום, סיפור הכאבים והתקוות, ההערצה, ההתרפקות והאהבה שיועלה בי"ד באב (12 באוגוסט) בבירה, במלאות י"ט מאות לחורבן הבית – הה יציר כפיו ודמיונו של שרגא פרידמן. בשעותיו האחרונות טרח על הליטוש האחרון, סיכם את פרטי הבימוי. 'אם אשכך' היה כולו שלו. ליקוט החומר, עריכתו – ובימויו. אלא שלא זכה לראותו על הבמה. בא האסון, במפתיע. 'אם אשכך' הוא מעשה מרכבה מכובד של מיטב הדברים שנאמרו על ירושלים, מאז נבאו בה הנביאים ועד דברי הערגה של משוררי היום הזה.

 ערב 'אם אשכך' יועלה אך פעם אחת, ואין הוא טקס דתי. זו אולי הסיבה שאינו נערך ליד הכותל המערבי, אלא בבנייני האומה. בעוד ששרגא פרידמן טרח על ליקוט, עריכה ובימוי החומר, נטל על עצמו נועם שריף את ניהול החלק המוסיקלי ואף חיבר מוסיקה מיוחדת לערב, ואילו ארנון אדר עסק התפאורות ובתאורה. רשימת המשתתפים מכובדת: האנסמבל הקאמרי, מקהלת רשות השידור,חנה רובינא, שושנה רביד, גדעון שמר, חיים יבין, רמה סמסונוב. כן ישתתפו – אולי בפעם הראשונה – ארבע מנגנות נבל שינגנו בצוותא. שקופיות של הציורים היותר ידועים יוקרנו במהלך הערב.

 'למעשה סיים פרידמן ז"ל את כל ההכנות ולא נותר אלא לבצע את הוראותיו, כדי שהערב יועמד', אומר יאיר גלבוע בעומד בראש מחלקת האירועים של מנהל ההסברה, מארגן הערב – 'הוא לא השאיר לנו מלאכה רבה לעשותה'.

 הערב ייפתח בדברים של נשיא המדינה, שר החינוך ופרופסור בנימין מור.

יעקב העליון, עיתון "מעריב", 28.07.1970

 

אתר זה מתבסס על תמונות, מכתבים, סרטים, מחזות וחוזים, חלקם אוצרות של ממש, שמצאנו בדירתה של אמא לאחר לכתה.   כמו כן נעזרנו בחומר הנמצא בארכיון 'הבימה' ובדברים שנאמרו בספר 'מסך אחרון לשרגא פרידמן' שיצא שלוש שנים לאחר מותו של אבינו.  תודה מיוחדת לרמי סמו מנהל ארכיון 'הבימה' על העזרה, על הידע הבלתי נדלה ובעיקר על החברות.  דני, עמוס ויעל

 

© 2017 כל הזכויות שמורות.