ההצגה הראשונה של 'גברתי הנאווה' עלתה על הבמה העברית ב-1 בפברואר 1964 והיתה להצלחה מסחררת. שרגא לקח חלק בהרבה זוויות ההפקה: התרגום לעברית (יחד עם דן אלמגור), בימוי (כעוזרו של סמואל ליף) ובחיפוש אחר ליהוק מתאים: שחקנים ששרים ורוקדים! לשרגא היה הניסיון הבימתי העשיר שעזר לו רבות בתרגום. הוא היה 'לועס' כל מילה ובודק אותה 'במכון התקנים' שלו. שרגא אחראי על ביטויים יפיפיים בתרגום, כאשר המפורסם ביניהם עד היום הוא 'ברד ירד בדרום ספרד הערב'.
מתוך "מסך אחרון על שרגא פרידמן", נזכר דן אלמגור: רבות התלבטנו כיצד לתרגם את השיר הידוע על הגשם היורד בספרד. תחילה חשבנו שליזה דוליטל תתקשה להגות ה"א כהלכה, ופרופסור היגינס ילמד אותה כיצד להגות את המשפט: 'היום יהום הים בנהום התהום'. אך שנינו לא היינו מרוצים מן התרגום, וחיפשנו טוב ממנו. ואז, ערב אחד, סמוך לחצות, צלצל הטלפון בדירתי שבירושלים. על הקו היה שרגא, נרגש כולו, והוא צוהל לתוך השפורפרת: 'ברד... ברד בספרד'. תחילה לא הבינותי מה ארע לו, ומדוע צלצל בשעה כה מאוחרת. אך הוא הסביר לי מיד, מאושר כילד: 'באמבטיה... בתוך האמבטיה... בתוך האמבטיה... ישבתי אחרי ההצגה באמבט רותח, ופתאם זה בא... הברד ירד בספרד.
