מוקדש באהבה להורינו בהוקרה על תרומתם לעולם התרבות בישראל

חזרו בשלום (יידיש)

תיאטרון:  אהל-שם

שנה: 1970

מאת : דן אלמגור ; יצחק ברט ; שמעון דז’יגן ; אברהם קרפינוביץ ; משה ברודרזון ; איציק מנגר ; שרגא פרידמן ; ש. ד-נ. ; מרין המר ; א. לוצקי ; אלתר אייזנברג ; קורינטי ; ארקדי רייקין 

השתתפו : שמעון דז'יגאן, יעקב אלפרין ; סוניה שפטל ; מנשה ורשבסקי ; אינו טופר ; נורית כהן ; עליזה בוקר ; מרים ורד טל ; בלה לוציאנו

שרגא ודז'יגאן אהבו לעבוד יחד וחברו לכמה הופעות, כמו זו בה שרגא ביים את דז'יגאן וגם כתב חלק מקטעי הסאטירה ("איש היפי היה...").

מתוך מעריב, 22.4.1970, מאת שאול הון:

תכניתו החדשה נקראת 'חזרו בשלום', והוא מגלה את הסוד:  "אני חוזר עתה לאחר שהות ממושכת בחו"ל ונתברר לי ששתי מילים אלו הפכו שם לסמל.  הן לקוחות מתוך הודעתו של דובר צה"ל, המבשר שטייסי צה"ל הפציצו מטרות צבאיות של המצרים - וכל טייסנו חזרו בשלום.  כאן, בארץ, אין אנו יודעים כלל איזה קסם צפון בשתי מילים פשוטות אלו לכל מי ששומע אותן בחו"ל, גם יהודים וגם שאינם יהודים.  שתי מילים אלו מסמלות הצלחה, התגברות על מכשולים."

דז'יגאן מצליף על הכל.  מלגלג על ישיבות מרובות וממושכות של מנהלים, עוקץ את ד"ר גולדמן ו'תכנית השלום' שלו, מתאר את 'שיחות הפסגה' של מדינות ערב.  מביא בנוסח שלו את המשבר בתיאטרון בארץ.  מזכיר את פרשת הספינות בשרבורג.  מעלה פארודיה של הנטיה לנצל פולקלור חסידי ברוח הזמן.  ... דז'יגאן מלגלג בחריפות על בריחת האדם מעצמו, עדות למשבר ערכים בנפשו פנימה.  אולם תוך כדי לגלוג נתפס דזיגאן עצמו ל'נקודה היהודית', כאומר:  לי אתם מבקשים לגלות אותה?  אני, שינקתי את היהדות עם חלב אם, ואשר בשבילי היא עולם ומלואו?  וכמו בהיסח הדעת נכנס כאן דז'יגאן עצמו לטראנס גובר והולך, ומתוך עולם ההיפיס הוא מבקיע בסערה לעולם היהדות והחסידות.  זוהי פנינת פולקלור אמיתית מוגשת כאן ע"י דז'יגאן, המתעלה לשיא כשרונו האמנותי הגדול.  ... בשביל הקטע הזה לבדו כדאי לראות את ההצגה החדשה.

מסייע לו בכך הבמאי שרגא פרידמן, שכתב את הקטע הזה.  עולם החסידות והיהדות הוא גם בשביל שרגא מורשת מבית אבא, ושני האמנים גם יחד תרמו להצלחה.  

 

אתר זה מתבסס על תמונות, מכתבים, סרטים, מחזות וחוזים, חלקם אוצרות של ממש, שמצאנו בדירתה של אמא לאחר לכתה.   כמו כן נעזרנו בחומר הנמצא בארכיון 'הבימה' ובדברים שנאמרו בספר 'מסך אחרון לשרגא פרידמן' שיצא שלוש שנים לאחר מותו של אבינו.  תודה מיוחדת לרמי סמו מנהל ארכיון 'הבימה' על העזרה, על הידע הבלתי נדלה ובעיקר על החברות.  דני, עמוס ויעל

 

© 2017 כל הזכויות שמורות.