אתה שואל אם היה לי מאבק על עיצוב דמותו של פייגין ב'אוליבר'?  פייגין הוא דוגמה מיוחדת במינה, שאינה לקוחה, בעצם, מן העולם של העשיה המקורית.  הבימאי, פיטר קו, בנה את התפקיד על פי תרשים שנעשה לפני כן בלונדון, והעתק ממנו נעשה על ידו אחר כך בניו יורק, ורק לבסוף הוא הגיע אלי.  לא נותר לי אלא לקבל את הדין בחזרות, על אף שהעיצוב היסודי של הדמות נעשה במקורו על ידי השחקן הבריטי רון מודי יחד עם הבימאי פיטר קו, ולי לא היה בזמן החזרות חופש ההמצאה.  הייתי אומר:  "הלבישו" עלי תפקיד גזור מראש! מה שקרה במשך ההצגות זו השתחררות הדרגתית מן הדמות המוכנה, וסיגולה לאפשרויות הספציפיות שלי.  ניסו לשוות לדמות איזו דיוקן של 'סאטיר' בעל גוון נייטראלי - דמות הצומחת אולי מהספרות התיאטרונית יותר מאשר המציאות.  עם תפיסה זו הסכמתי, בעיקר מתוך התחשבות בצביעות היהודית.  מתברר שידיעתי לא היתה שלמה.  אני, שחשבתי שצביעות זו היא נחלת היהודי הגלותי בלבד, ושאנחנו כאן, בארץ, השתחררנו ממנה כבר מזמן.  לתדהמתי, לא רצו היהודים שלנו לראות גנב יהודי על הבימה - וזה אפילו חצי שנה לפני המעילה ה'בנק פויכטוונגר'. 

(מתוך הספר "מסך אחרון")