מוקדש באהבה להורינו בהוקרה על תרומתם לעולם התרבות בישראל

יוליוס קיסר

 תיאטרון:  הבימה

מאת:  ויליאם שייקספיר

תרגום:  נתן אלתרמן

בימוי:  פיטר קו

שחקנים:  אהרון מסקין, דליה פרידלנד, יהושע ברטונוב ועוד

שרגא בתפקיד:  קסקה

מערכת של תככים להפלת שלטונו של יוליוס קיסר. קסיוס קושר קשר לרצוח את קיסר ומשכנע את ברוטוס, ידידו של קיסר, לחבור אליו.  המאבק על שלטון רומא מצית מלחמת אזרחים, עד סופם המר של קסיוס וברוטוס.

המבקרים התאהבו בשרגא בתפקיד קסקא.  היו שטענו שמאותו רגע חל מפנה בקריירה שלו, ובדיוק בנקודה זו התגלה כשחקן במלוא הדרו.  שרגא עצמו תיאר את עבודתו על התפקיד, כפי שמובא מפיו ב'מסך אחרון', 3 שנים לאחר לכתו:

"כיצד עבדתי על קסקא?  קשה.  בימאי ההצגה, פיטר קו, הסביר לי שקסקא הוא אידיוט גמור, לא גיבור, כי אם חנווני.  בקיצור:  דמות קומית.  ואני בניתי את התפקיד בהתאם להנחיותיו, עד שהגענו לסצינה שבה משדל קסקא את קאסיוס לרצוח את קיסר.  בסצינה זו הוא רק רחוק מלהיות אידיוט.  הוא בוטה וחריף.  עד עכשיו דיבר בפרוזה, אך כאן שם שקספיר בפיו שפה הבנויה על משקל וניגון:  שאלתי את פיטר קו:  'אם עד עכשיו הייתי חנווני טיפש – איך זה שאני פתאם מורד, ואפילו אידיאולוג?" הוא טען שעל סצינה זו מתנהל זה מאות שנים ויכוח.  אך זה לא עזר לי הרבה.

כשהזדמן נתן אלתרמן לאחת החזרות, כדי לערוך תיקונים בטקסט, ביקשתי אותו להעביר לי את הסצינה שלי לפרוזה.

הוא שאל: 'מה פתאם?'

אמרתי לו שלא יתכן שטיפש כמו קסקא ידבר פתאם בשפה רהוטה כל כך.

'מי זה אמר לך שקסקא טיפש?'

אמרתי: 'הבמאי'.

'ובכן', אמר אלתרמן, 'מסור בשמי לבימאי שלך שקסקא הוא הנוכל הגדול בכולם.  מעמיד פני כסיל, כדי שיהיה לו אליבי, אך למעשה הוא ערום כנחש'.

מסרתי את חוות דעתו של אלתרמן לפיטר קו, וזה הגיב ב'מעניין, מעניין', ושאל אם אני מוכן לעשות 'סוויץ'' – להחליף תפיסה, שבוע לפני הפרמיירה.  אמנם, לפי סטאניסלבסקי הייתי זקוק לא לשבוע, כי אם לפחות לשלושה חדשים, כדי להמיר את החנווני האידיוט קסקא בנחש הערמומי קסקא.  אך מה לא עושים, כשהבימאי משנה את דעתו?"

Please publish modules in offcanvas position.