לאורך שנות חייו הקצרים, ניסה שרגא פרידמן את כוחו גם בתרגום. לצד תרגומים למחזות הזמר "גבירתי הנאווה" (יחד עם דן אלמגור) ו"אוליבר" (יחד עם צבי רוזן) ותרגום המחזמר "כנר על הגג" ליידיש, תרגם שרגא שירים ופואמות מיידיש ופולנית. התרגומים הוצגו על בימות התיאטרון הרפרטוארי, המסחרי והקונצרטים ותועדו בתכניות רדיו ועל גבי תקליטים. בנוסף, תרגם את"מכתב למארק שאגאל" (תרגום מפולנית) ואת שיריהם של המשוררים איציק מאנגער ויוליאן טובים.
נזכר א"ב יפה:
"התיאטרון לא היה אהבתו הבלעדית. הוא אהב את השירה, את הספרות הטובה, לא פחות משאהב את התיאטרון. ומכאן נוצרה באישיותו אותה מזיגה מופלאה, שהכשירה אותו להיות מתווך ומגשר, איש ביניים שבין התיאטרון והספרות..."
"...כאשר היה עולה על הפרק נושא תיאטרוני-ספרותי, יהודי או עברי, ידעו הכל כי שרגא הוא האיש המתאים יותר. הוא היה אדם בעל נפש ובעל השכלה, בן התרבות היהודית והשורשית..."
מתוך הספר "מסך אחרון על שרגא פרידמן".
"א פידלער אויפן דאך" ("כנר על הגג" ביידיש) – 1966
לאחר שהוצג בעברית למעלה מ – 200 פעם בכיכובו של בומבה צור ולאחר מכן שמואל רודנסקי וחיים טופול,הוחלט להעלות את "כנר על הגג"ביידיש. על מלאכת התרגום הופקד שרגא פרידמן, שחלומו היה לגלם את טוביה בעצמו, תפקיד שאף הוצע לו ע"י גודיק. שחקני ההפקה בעברית, שיננו את תרגומו של פרידמן והביקורות יצאו מגדרן:
"כאשר חבורה של שחקני הבמה העברית, ובכללם לא מעט צברים ואף יוצאי תימן, מציגים בשטף חינני ומצטלצל באידיש את המחזמר 'כנר על הגג' אנו חשים אי שם מעל לבמה ומעל לאולם ההצגות – איזו התמזגות של דורות ועדות של לשונות ותקופות, ולבנו מתמלא גאווה על שדורנו הצליח להעלות את הסינטזה הזאת, הנוסטלגית כלשהי דווקא בלבוש האידי – הרבה יותר מאשר במקור האנגלי, ואף יותר מאשר בתרגום העברי – מדבר טוביה היהודי האידי ישר אל הלב. תרגומו האידי של שרגא פרידמן הוא קליל ועסיסי, מלאכת מחשבת משובבת לב וערבה לאוזן."
הפקה חדשה של 'כנר על הגג' ביידיש, עלתה בתיאטרון הפולקסבינה בניו יורק ביולי 2018 ורצה עד דצמבר 2018. ההצגה בוימה בידי ג'ואל גריי (זוכה פרס האוסקר ופרס טוני) וזכתה לתשבוחות עצומות בעיתונות. תשומת לב מיוחדת קיבלו הבמאי והמתרגם. לאור בקשת הקהל, ולאחר שההצגה רצה חצי שנה עם אולמות מלאים לגמרי ובהצלחה מסחררת, בפברואר 2019 ההצגה תעלה שוב בתיאטרון אוף-ברודווי, Stage42.
לרכישת כרטיסים:
הביקורות מדברות....:
Youtube Joel Grey and Steven Skybell, Feb 2019
New York Stage Revew Feb 21, 2019
New York Theatre Guide Feb 22, 2019
Theatre News Online/ Jeremy Gerard
"גבירתי הנאווה" (בשיתוף דן אלמגור)
תיאטרון גיורא גודיק, 1964
נזכר דן אלמגור:
"כניגשנו שרגא ואני, לתרגום המחזמר 'גבירתי הנאווה' כבר היו מאחורינו שנים אחדות של עבודה משותפת. לפני שהעלינו שורה על הכתב, היה שרגא 'מגלגל' אותה על הלשון' כדברו, כדי לראות כיצד היא מצלצלת. נסיונו העשיר כשחקן וכקריין הוא שגרם לכך שהשחקנים שהשמיעו את הטקסטים הללו, לא נאלצו להיאבק עם משפטים מסורבלים, מילים קשות להגייה ועיצורים דומים הסמוכים זה לזה. כל שורה ושורה שנמסרה להם על ידי שרגא הבמאי עברהתחילה בדיקה ב'מכון התקנים' הפרטי שלו. הוא היה מנסה להשמיע כל משפט בדרך זו או אחרת, תוך שינוי בתחביר, במילים או בהטעמה, עד שהנוסח מצאחן בעיניו. רבות התלבטנו בעת התרגום כיצד לתרגם את השיר הידוע של הגשם היורד בספרד. ואז, ערב אחד, סמוך לחצות צלצל הטלפון בדירתי. על הקו היה שרגא, נרגש כולו, והוא צוהל לתוך השפופרת: 'ברד...ברד בספרד". באמבטיה...בתוך האמבטיה... ישבתי אחרי ההצגה באמבט רותח ופתאום זה בא...הברד ירד בספרד... כך נולד המשפט 'ברד ירד בדרום ספרד הערב".
מתוך הספר "מסך אחרון על שרגא פרידמן"
"מכתב למארק שאגאל" – 1965
יצירתם של המשורר יז'י פיצובסקי והמלחין סטאניסלב וייחוביץ', הפואמה 'מכתב למארק שאגאל' הכלולה באוסף "שושנת הרוחות שלי" (1957) תורגמה לעברית ובוצעה ע"י שרגא פרידמן יחד עם חנה מרון. פרידמן הוא המספר וחנה מרון מגלמת את הנערה רוז'ה. הפואמה המתארת את גורלם של שני ילדים יהודיים בתקופת השואה ושכתובה בצורת מכתב אל מארק שאגאל, בוצעה בקונצרט פומבי בבכורה עולמית בירושלים,
בליווי המקהלה והתזמורת הסימפונית של 'קול ישראל'. הקלטת הקונצרט הועלתה ע"ג תקליט.
"אוליבר" (בשיתוף עם צבי רוזן)
התיאטרון הלאומי "הבימה" – 1966
בעקבות הפופולאריות וההצלחה האמנותית והמסחרית לה זכו מחזות הזמר בהפקת גיורא גודיק, החליט תיאטרון "הבימה", בעצתו של שרגא פרידמן להעלות את המחזמר "אוליבר", שהצליח על במות אנגליה וארצות הברית. פיטר קו, הבמאי המקורי של ההפקה הוזמן לביים את הגרסה הישראלית שהתדרה בתפאורה המקורית. שרגא פרידמן וצבי רוזן, איש תיאטרון "הבימה" תרגמו את המחזמר על 17 שיריו,ביניהם "אום פה פה", "כיס כיסיים", "תרגיש עצמך", "מי יקנה", "חשבון הנפש", שהפכו בתרגום המקורי לקלאסיקה ומושרים עד היום. משתתפי ההצגה היו פרידמן עצמו בתפקיד פייגין,רבקה רז בתפקיד ננסי, דודיק סמדר בתפקיד בלי סייקס, רחל אטאס, אברהם רונאי ואחרים. את תפקיד אוליבר גילמו שניים: יוסף סטרקמן (בן ארי) ויגאל בן דוד. ההפקה זכתה להצלחה אמנותית ושיריה תועדו ע"ג תקליט. הן פרידמן והן התיאטרון ציפו להצלחה קופתית,אך למרות מיטב הכוחות שנטלו בה חלק וההשקעה האמנותית היא הוצגה כ – 90 פעם בלבד.
נזכר פרופ' מיכאל פלדמן:
"לאחר שהורד המסך על ההצגה האחרונה, אסף שרגא את כל הילדים שהשתתפו בהפקה, ונשא באוזניהם נאום קצר. היו אלה דברים מרעידים על טעם הקהל – וידוי של אמן, שהקהל הוא שותף בלתי נפרד בחייו, ושאינו יכול ליהנות מחלומו בלעדיו. ושרגא רצה בהנאה כזו. הוא רצה בה לא רק כשחקן, שכן לא היה רק איש של משחק. הוא ביים ושיחק, כתב ותירגם, תופף ורקד - ואף ניצח.
נחמן בן עמי, "מעריב", 13.9.1966
"די כתובה" ("הכתובה" ביידיש, בשיתוף עם פסחיקע בורשטיין) – 1966
"אינני יודע איך ומדוע, אבל את "הכתובה" המקורית של אפרים קישון לא ראיתי. וכאשר הציע לי המחזאי שאטול לידי את מלאכת הבימוי לגירסה האידית של המחזה (על אף העובדה שהוא עצמו ביים אותו בתאטרון "אוהל"...) הבינותי שרצונו בעוד נוסח אחר של "הכתובה" בנוסף לאלה שבוורשה, בודפשט, זגרב, לונדון, ברן ועוד עשרות תיאטרונים של אירופה ואמריקה... וזה נתן לי את ההיתר לנהוג ב"כתובה" חירות תיאטרונית מסויימת, בפרט שהרכב השחקנים שהועמד לרשותי הציב בפניי דרישות לאינטרפטציה בעלת ייחוד , המציין כל כך את "המוסד" הקרוי "משפחת בורשטיין" [...] שפת המחזה - יידיש בעלת גוון ישראלי, משובצת ביטויים עבריים וסלאביים - מין יידיש ישראלית - בפי ההורים ויידיש אחרת, "צברית" - האידיש של הסבתא - בפי איילה, הבת היא השחקנית שפרירה זכאי, שאגב גילמה תפקיד זה בהצגה המקורית.
שרגא פרידמן, מתוך תכנית ההצגה
"מוסריותה של הגברת דולסקה" - 1969
מחזה פולני מאת גבריאלה זפולסקה, שתורגם ע"י שרגא פרידמן. הוצג לראשונה על ידי תלמידי השנה השלישית של בית הספר לאמנות הבמה "בית צבי", .1969 בבימויו של פרידמן. המשתתפים בהפקה הראשונה: יוכבד קרמר, סמי אוחיון, לאה מגלי, נועה יצחקי, יצחק קלוגר, נרדה קרני, נחמה פרייז, נרדה קרני.