יכולות המשחק וקולו הייחודי של שרגא באו לידי ביטוי גם בהקלטה של מאות תסכיתי רדיו. לאור הצלחת התסכיתים יצאו חלק מהם בצורה מסחרית כתקליט. המפורסמים והיפיפיים שבהם הם "שוליית הקוסם", "פטר והזאב" ו"מעשה בחייל". 

שרגא הקליט מיגוון רחב של תסכיתים, קומיים ודרמתיים ואהב מאד את המדיום הזה. לעיתים ביים את עצמו בתפקיד ולעיתים עבד עם במאיים אחרים. הרבה מאד מהתסכיתים שיחק בבימויו של מיכאל אוהד ז"ל. בספר "מסך אחרון" שיצא כ-3 שנים לאחר מותו של שרגא, נזכר מיכאל אוהד:

"בעשרים השנים האחרונות עבדתי איתו על מאות תסכיתי רדיו. הוא שיחק הכל – מסקאץ' הומוריסטי של צ'אפק ועד למלך קריאון ב'אנטיגונה', מאריה נזעם ב'מאורעות דוליתל הרופא' ועדל'מקבת' של שייקספיר. אם שמעתם אותו, דרך משל, מנסה בתפקיד קארנין לשכנע את בנו הפיוט, סרגיי, בקול נוקשה אך ספוג בושה כי אמו מתה; או בתפקיד אב אחר, ליאופולד מוצארט, המנהל את חיי בנו, וולפאנג אמדיאוס, באמצעות הדואר – ניתן היה לשער כי עבד על כל ניואנס קולי במשך שעות רבות. אשליית שוא! מעולם לא הצלחתי לגלות מתי בנה שרגא את תפקידיו; וכל תפקידיו היו בנויים רבשים-רבדים. בחזרות – בודאי שלא!

ראשית: היה מאחר לכל חזרה, כשהופיע סוף-סוף, נכנס לא נרגש, כי אם מופתע מעצם העובדה שהאחרים אמנן הגיעו בזמן. במקום תרוצים הפיק פיו אנקדוטות (מבחינת ידע ושנינות עלה על כל בעלי טורי-הרכילות, שלא לדבר על כל המבקרים התיאטרוניים שלנו). בין אנקדוטה לאנקדוטה הודה שלא הספיק לקרוא את כתב-היד,התחיל ללעוס טקסט, וכשהבימאי האומלל היה כבר קרוב להתעלפות, היה שרגא מסתכל על השעון, קם באיזה 'עכשיו-אני-באמת-מוכרח-ללכת' ונעלם.

והמרגיז מכל: בשעת הקלטת תסכית היה מוציא את התפקיד מהשרוול,מתבל אותו באימפרוביזציות וגונב את התסכית מעמיתיו – שחקנים חרוצים יותר,אך מוכשרים פחות. ושעה שלכאורה עבר על גדותיו והשתולל, המשיך המחשב הקטן שיש אצלו בראש לפעול: מעולם לא שכח באיזה מרחק אוהב המיקרופון את קולו, כשם שמעולם לא שכח איזה פרופיל להראות למצלמה באולפן ההסרטה."

• להוסיף את התסכית בו גילם את הרוצח

להלן פירוט חלקי של התסכיתים:

• "תעלת בלאומילך" של אפרים קישון, שיצא לאחר מכן בסרט בהשתתפותו של שרגא.
• "דרך ארוכה ארוכה" – עשור לפטירת חיים וייצמן (7.11.1962).
• "שביל קליפות התפוזים" של נחום גוטמן, ינואר 1965.
• "אי המטמון" מאת רוברט לואיס סטיבנסון.
• "פטר והזאב" – אגדת עם עפ"י המלחין סרגיי פרוקופייפ. 
• "איש צדיק היה" (או "בית המשפט") של דני רווה. אפשר למצוא בתקליט "שלכם לשעה קלה". 
• "אריה בעל גוף" (פרקי קריאה מספרו של חיים נחמן ביאליק), 29.5.1966
• "יום אחד בחיי איוואן דנסוביץ" מאת אלכסנדר סולז'ניצין – קטעים מתוך היצירה, קורא שרגא פרידמן בתרגומו של אליהו פורת. 1968
• "הישר על העם היהודי שנהרג" מאת יצחק כצנלסון, 1969.
• בתכנית "שלכם לשעה קלה" עם יהורם גאון, מערכון על נסיעתו של יהורם גאון ללונדון לשחק "קזבלן". 6.12.1969. 
• "שלכם לשעה קלה" עם שרגא פרידמן. 13.4.1969. חלק מהמערוכונים נימצאים בתקליט שיצא לאחר מותו בשם זה. 
• קטעים מתוך "שירה" של ש"י עגנון (חלק מתכנית עם אמונה ירון, בתו של עגנון בתכנית "בשבילי הספרות"). 25.5.1970.

תסכיתים בבימוי מיכאל אוהד:

• סדרת תסכיתי מתח "בכוונה תחילה". ביניהם: "בעלת הבית" מאת רואלד דייל, "הסרט המנומר" מאת קונן דויל, "הדייר" מאת מארי בלוך לודנס ועוד. 1965
• "על שוטרים ושודדים" עפ"י שלושה סיפורים של ק. צ'אפק.
• "אחי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט.
• "מלחמת טרויה לא תפרוץ" מאת ז'ירודו.
• "מונה ליזה" מאת אלכסנדר לרנט
• "המבקר מהו אומר" מאת מיכאל אוהד.
• "חמש אצבעות ביד אחת" מאת מיכאל אוהד.
• "ארמדה – מיניאטורה היסטורית" מאת מיכאל אוהד.
• "ואלה זכויות הילד", תכנית על אונסקו מאת מיכאל אוהד.
• "השופט ותליינו" מאת פ. דירנמט.
• "האל הלבן" מאת מיכאל אוהד.
• "פר גינט" מאת ה. איבסן.
• "מבצע תמר" מאת יאני אבידוב.
• "מיכאל קולאוס" מאת היינריך פון קלייסט.
• "מקבת" מאת וויליאם שייקספיר.
• "טרטרן איש טרסקון" מאת אלפונס דודה.
• "אנטיגונה" מאת סופוקלס.
• "אנדורה" ממאקס פריש.
• "ביקור הגברת הזקנה" מאת פ. דירנמט.
• "רופא על פרשת דרכים" מאת ברנרד שאו.
• "קיסר וקליאופטרה" מאת ברנרד שאו.
• "היורש" מאת משה שמיר.
• "החוטם" מאת גוגול.
• "מלחמת היהודים" מאת ל. פוכוונגר.
• "כיצד כותבים מחזה" מאת ק. צ'אפק.
• "האבל יאה לאלקטרה" מאת יוג'ין אוניל.
• "האלה היחפה" מאת איזדורה דאנקן.
• "בן אחי קארל", תכנית על בטהובן.
• "קרנפים" מאת יוג'יו אונסקו.
• "אנה קארנינה" מאת לב טולסטוי.

תסכיתים בבימוי אפרים סטן:

• "העפרוני" מאת ז'אן אנואי.
• "זהירות חיה טורפת" מאת סלוומיר מרוז'ק.
• "להרוג אותו" מאת יהודה עמיחי.
• "הפשפש" מאת ו. מאיאקובסקי.
• "שוטרים" מאת סלוומיר מרוז'ק.
• "דוד ואניה" מאת א. צ'כוב.
• "נשי ונידזור העליזות" מאת שייקספיר.
• "בלב ים" מאת סלוומיר מרוז'ק.
• "השקיעה" (דמדומים) מאת יצחק באבל.
• "הנוסעת מתא 45" מאת סופיה פוסמיש.
• "כובע הקש האיטלקי" מאת אז'ן לביש ומארק מישל.
• "הנפשות המתות" מאת ניקולאי גוגול.
• קריאה לראש השנה מתוך "בדרך" מאת ש"י עגנון.
• "פסנתר בנהר" מאת דן טרסטון.
• "רומולוס הגדול" מאת פ. דירנמט.
• "הגברת מקומת הגג" מאת שבתאי טבת.
• "הבטחה עם שחר" מאת רומן גארי.
• "המלך מתיא הראשון" מאת יאנוש קורצ'ק.
• "אמא קוראז' וילדיה" מאת ברטולד ברכט.

תסכיתים בבימוי ארנון תמיר:

• "מקסימיליאן" מאת ארנון תמיר.
• "ערפל" מאת י. מנור.
• "האוריסטיאה" מאת אייסכילוס.
• "מטר פייר פטלן" מאת קרלו גולדוני.
• "עליסה בארץ הפלאים" מאתלואיס קרול.
• "מכונת התופת" מאת ז'אן קוקטו.
• "מסעות גוליבר" מאת יונתן סוויפט.
• "אנטיגונה" מאת סופוקלס.
• "קרב כרם יורם" מאת ארנון תמיר.
• "ערפל" מאת יוג'ין אוניל.

שרגא גם ביים את עצמו במספר רב של תסכיתים, ביניהם:

• "אלוף בצלות ואלוף שום" מאת ביאליק.
• "מספרך אדוני" מאת יניצקי וסטניסלב.
• "יום חול של גברת סולד" מאת שולמית הר-אבן.
• "בקץ הימים" של חיים הזז.
• "מעשה בחייל" מאת ש.פ. ראמיז, מוסיקה: איגור סטאוינסקי.