מוקדש באהבה להורינו בהוקרה על תרומתם לעולם התרבות בישראל

שרגא פרידמן – שלכם לשעה קלה

הפקה:  הד-ארצי

ציור עטיפה:  זאב

עבודים וניהול מוזיקלי:  לאסלו רוט

מספר חודשים לפני פטירתו, השתתף שרגא בתכנית הרדיו 'שלכם לשעה קלה'.  בתכנית שהיתה "כולה שלו" בחר את החומרים, עזר בכתיבתם ובחר אומנים שיתארחו בה.  הוא שר וצחק והתבדח ועשה את כל מה שתמיד אהב  לעשות – לגעת בכל זוית של עולם הבמה:  הצחוק והדרמה, המוסיקה, השירה והריקוד, הכתיבה החריזה והתרגום.

העטיפה שנבחרה לתקליט, שכלל שישה קטעים מתוך אותה תכנית, בעיצובו של זאב, מתארת בחן ובהומור את עולמו הרב-גוני מחד והעסוק עד איפא מאידך.  כזה היה.  רץ מהקלטה לבימוי, להופעה, לערב קריאת שירים, לתרגום מחזה ולמשחק.  אכן היה "שרגא פה שרגא שם".  הקטעים שודרו בתכנית 'שלכם לשעה קלה' בתאריך 13.4.1969 והודפסו ע"ג תקליט חמש שנים לאחר מותו של שרגא פרידמן - "מבחר המשמש עד חי, קולני, מבעבע לסמבטיון הכישרון הזה שנשתתק לפתע".

כך ספד לו ישראל גור בספר שיצא לזכרו "מסך אחרון":

"בעשור האחרון של חייו העשירים והקצרים היה הוא, איש-הבימה המועסק והמבוקש ביותר בישראל. הוא עבד בכמות ובקצב רצחניים... הוא פרש את יריעת פעולתו הרחק מעבר לבית 'הבימה':  הופיע בתכיפות ובהצלחה יתירה בתכניות רדיו שונות, היה שותף בבימוי 'גברתי הנאוה', והאריך שבת עם דן אלמגור על מדוכת התרגום העברי של המחזה (לשרגא פרידמן חלק רב בהצלחתו של מחזמר זה בארץ). תרגם את 'אוליבר' (עם צבי רוזן, י.פ.) לעברית ואת 'כנר על הגג' ליידיש, גילם את התפקיד הגברי-המרכזי ב'הלו דולי' על קרשי 'אלהמברה', ביים פה וביים שם, ובמיוחד אהב לביים ולהשתעשע במחיצתם של שמעון דז'יגאן ושל אנשי 'רביעיית מועדון התיאטרון'.

רוצים אתם לחוש ולהשיג את מרחבי פעולתו של שרגא פרידמן – צאו והתבוננו במעשיו בחדשי-חייו האחרונים:  הוא נשא על כתפיו את התפקיד הראשי בהצגת 'חג הסנדלרים', העלה תכנית חדשה של דז'יגאן, ניצח על חיזיון העם של מקוה ישראל, במלואת מאה שנה לבית-ספר זה, השתתף בחזרות על 'שירי החומש' של איציק מאנגר, ישב עד שעותיו האחרונות על מדוכתה של הצגה חדשה בשם 'אם אשכחך', והוסיף להשמיע את קולו מעל גלי הרדיו והטלויזיה.

ולא הזכרתי עד כה את מדיום הקולנוע, שמשעה שפלש לתחום התעשייה הישראלית היה שרגא אחת מדמויותיו המוכרות ביותר.

האם לא היינו בזבזנים עד מאד, שרגא יקר?!"

 

אתר זה מתבסס על תמונות, מכתבים, סרטים, מחזות וחוזים, חלקם אוצרות של ממש, שמצאנו בדירתה של אמא לאחר לכתה.   כמו כן נעזרנו בחומר הנמצא בארכיון 'הבימה' ובדברים שנאמרו בספר 'מסך אחרון לשרגא פרידמן' שיצא שלוש שנים לאחר מותו של אבינו.  תודה מיוחדת לרמי סמו מנהל ארכיון 'הבימה' על העזרה, על הידע הבלתי נדלה ובעיקר על החברות.  דני, עמוס ויעל

 

© 2017 כל הזכויות שמורות.